כהורים, בריאותם והתפתחותם התקינה של ילדינו חשובה לנו מאוד. אנו דואגים לתזונה שלהם, לשנת לילה מספקת וליתר צרכיהם. למרות זאת, לעתים עלול להתעורר בנו חשד שהילד אינו גדל כנדרש, שהוא נמוך או קטן יחסית לחבריו לגן או לכיתה.
הפרעות גדילה הן אחת הסיבות הנפוצות לפנייה לרופא הילדים.
מתי יש לפנות לבירור רפואי? איך מאבחנים בעיות גדילה אצל ילדים? האם יש קשר לתזונה? ומהן אפשרויות הטיפול הקיימות ברפואה המערבית והאינטגרטיבית? במאמר הבא תמצאו מידע מפורט בנושא.
מה משפיע על תהליך הגדילה?
גנטיקה – הגובה הסופי אליו יגיע הילד בסיום תהליך הגדילה תלוי במידה רבה בגנטיקה שירש מהוריו – גנים אלו הם שיקבעו את גובהו ה'פוטנציאלי' של הילד. בנוסף, בשנים האחרונות התגלו גנים שונים שיכולים לסייע או לעכב את הגדילה.
האם הגורם בעל המשקל הרב ביותר בתהליך הגדילה הוא תורשה או סביבה? מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת PLoS ONE בחן את נתוניהם של למעלה מאלפיים תאומים בבריטניה, והסיק שלגנטיקה השפעה רבה יותר על גודלם של הילדים ועל מהירות הצמיחה שלהם, לעומת גורמים סביבתיים.
פעילות הורמונלית – גורם נוסף המשפיע על הגדילה הוא המערך ההורמונלי של הילד, ובעיקר הורמון הגדילה, לו תפקיד חשוב בצמיחת העצמות.
גורמים סביבתיים שונים משפיעים גם הם על הגדילה, ובראשם תזונת הילד.
הגורמים לבעיות גדילה
ישנם מספר גורמים שעלולים להוביל לעיכוב בגדילה:
מחלות – הנה נתון מפתיע: ילדים רבים חווים עיכוב גדילה דווקא בעקבות מחלות כרוניות שונות מהן הם סובלים, ביניהן: קרוהן וקוליטיס, צליאק, מומי לב מולדים, אנמיה, מחלות כליה ותסמונות גנטיות שונות. במקרים רבים, החולים במחלות אלו חווים גם פגיעה בפעילות הורמון הגדילה, המובילה בתורה לבעיות גדילה. במקרים אחרים, כדוגמת צליאק ומחלות במערכת העיכול, בעיית הגדילה עלולה להגרם כתוצאה מתת ספיגה של המזון, הגורמת לחוסרים תזונתיים.
הפרעות הורמונליות – תפקוד לקוי של הורמון הגדילה, חוסר בהורמון גדילה בגוף (לעתים כתוצאה מתת פעילות של בלוטת יותרת המוח), ותת פעילות של בלוטת התריס, עלולים גם הם להוביל לעיכוב בגדילה.
תזונה לקויה – תזונה שאינה מאוזנת (אכילה בררנית), או תזונה בכמות שאינה מותאמת לגיל הילד, עלולים להוביל לחוסרים תזונתיים משמעותיים, המשפיעים על הגדילה.
פגים – ילדים שנולדו פגים מועדים יותר לבעיות גדילה, ולכן כדאי לעקוב ביתר שאת אחר תהליך הגדילה שלהם.
סימני אזהרה שעלולים להעיד על הפרעות גדילה
חשוב להבין, היותו של הילד נמוך אינו מהווה בהכרח סימן לבעיית גדילה. זאת, כיוון שקומתו של הילד תלויה במידה רבה בגנטיקה שירש מהוריו – ייתכן שילד להורים נמוכים יהיה נמוך יותר יחסית לבני גילו.
אלו הם הסימנים שקיומם עלול להעיד על בעיית גדילה:
קצב הגדילה – מרגע הלידה גובהו של הילד נמדד שוב ושוב, ומשווה לקצב הגדילה הממוצע של ילדים, הנקרא עקומת גדילה. מדידה חוזרת זו מסייעת לנו לעקוב אחר מגמת הגדילה, ולוודא שהילד ממשיך לגדול באותו הקצב לאורך זמן.
לכן, חשוב לשים לב שקצב הגדילה של הילד נותר קבוע לאורך השנים. האטה משמעותית בקצב הגדילה עלולה להעיד על הפרעה בגדילה.
אחוזון הגדילה – עקומת הגדילה מגדירה טווחי נורמה של מדדים שונים – גובה, משקל, היקף ראש ועוד. הגבול התחתון הוא אחוזון 3. אם ילדיכם נמצא מתחת לאחוזון זה במדדי הגובה, מומלץ לפנות לבירור רפואי.
גובה נמוך מהפונטציאל – ההורים גבוהים אך הילד נמוך לגילו? ייתכן שקיימת הפרעת גדילה שדורשת טיפול.
איך מאבחנים בעיות גדילה?
אבחון בעיות גדילה נעשה באמצעות בירור רפואי מקיף.
- השלב הראשון באבחון כולל מדידה עדכנית של גובהו ומשקלו של הילד, ומיקום הנתונים על עקומת הגדילה. רופא הילדים יוכל לסייע בקביעת אחוזון הגובה והמשקל בו הילד נמצא. בנוסף, בעזרת מדידות שנעשו בעבר, יוכל הרופא להעריך את קצב גדילת הילד לאורך זמן ולבחון האם הקצב תקין או שקיימת ירידה באחוזוני הגובה והמשקל.
- הרופא עשוי לשאול גם על גובהם של ההורים בשנות הילדות וההתבגרות ויברר אם אחד ההורים חווה גם הוא בעיות בגדילה.
- ייבחנו גם מהלך ההיריון והלידה של הילד, ההיסטוריה הרפואית שלו והאם קיימות מחלות רקע, תרופות קבועות או טיפולים שעבר.
- הרגלי האכילה של הילד – ממה מורכבת התזונה שלו, מהן כמויות המזון שהוא צורך בשגרה, האם ועד כמה הוא בררן.
- הערכת גיל העצמות – בדיקה זו נעשית באמצעות צילום כף היד, המסיע בהערכת פוטנציאל הגדילה.
- בדיקות דם – במידה וקיים חשד לקיומה של הפרעת גדילה, תופנו לביצוע ספירת דם, בדיקת כימיה וסרולוגיה לצליאק, תפקודי כבד וכליות, כמו גם תפקודי בלוטת התריס. אלו יסייעו להבין אם קיימות מחלות או בעיות הורמונליות ואחרות, שעלולות להוביל לעיכוב בגדילה.
- במידה ובמהלך הבירור עולה חשד לקיומה של תסמונת גנטית ברקע, ייתכן שהרופא יפנה אתכם לייעוץ גנטי.
- במידת הצורך תבוצע בדיקת מלאי הורמון הגדילה ובדיקות מעבדה נוספות.