היא נקראת כך בשל הפריחה בפנים שמאפיינת את החולים בה, שמזכירה מראה של זאב, והיא חלק ממשפחת המחלות האוטואימוניות, במסגרתה מערכת החיסון תוקפת את הגוף. היא אינה שכיחה, אך אלו שחולים בה יתמודדו עמה מרגע הופתעה לכל אורך החיים. מחלת הזאבת (לופוס) משתנה בתסמיניה מאדם לאדם, וכיום היא ניתנת לטיפול ולשליטה באמצעים שונים. ריכזנו עבורכם את כל המידע על המחלה, תסמיניה, האבחון והטיפול בה, בכתבה הבאה.
מה גורם לזאבת? והאם אפשר למנוע אותה?
בניגוד למחלות שהגורם להם הוא חיצוני (נגיף, חיידק וכו), מחלת הזאבת פורצת בעקבות שיבוש בפעילותה של מערכת החיסון. שיבוש זה מוביל לכך שמערכת החיסון מזהה אזורים או איברים מסויימים בגוף כפולשים, ותוקפת אותם. הסיבה לשיבוש במערכת החיסון אינו ידוע, אבל ההשערה היא שישנו מרכיב גנטי למחלה, לצד גורמים סביבתיים.
בנוסף, מכיוון שהמחלה שכיחה יותר בקרב נשים, ישנה השערה שקיים קשר בין הורמוני המין הנשיים ובראשם אסטרוגן, לבין התפרצות המחלה. מחלת הזאבת עלולה להתפרץ בכל גיל, אך מאופיינת בשכיחות גבוהה יותר בנשים בגיל הפוריות לעומת בגברים. לרוב, המחלה מתפרצת בנשים צעירות.
תסמיניה של מחלת הזאבת
זאבת היא מחלה אוטואימונית, כאשר תסמיניה שונים ומגוונים, ועלולים להופיע בהתאם לאזורים או לאיברים אותם תוקפת מערכת החיסון. בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, זאבת מאופיינת בתקופות בהן קיימת התלקחות של המחלה והופעת תסמינים, ותקופות אחרות של רגיעה.
בין היתר, תסמיני המחלה יכולים להתבטא בפגיעה במקומות הבאים:
- עור – פריחה על הפנים דמוית פרפר, פריחה באזורים נוספים ורגישות. במקרים מסוימים עלולים להתלוות לפריחה באזורים השונים בגוף גם נגעים, וכאשר הם מופיעים על הקרקפת הם עלולים להוביל לאבדן שיער.
- מפרקים – הפגיעה תתבטא בדלקת מפרקים, כאבים או נוקשות במפרקים
- כליות – עד כדי אי ספיקת כליות
- מוח ומערכת העצבים – פגיעה בזכרון, אירועים מוחיים, הזיות.
- מערכת הנשימה – פגיעה בריאות שמובילה לקשיי נשימה
- כלי דם – דלקות בכלי הדם, פגיעה בכלי דם אדומים שמובילה לאנמיה ועוד.
- תסמינים נוספים שעלולים להופיע בתקופה של התלקחות הם חום, חולשה, עייפות וירידה במשקל
האם זה מדבק?
מכיוון שזאבת אינה נגרמת על ידי וירוס או נגיף, אלא על ידי שיבוש במערכת החיסון, היא אינה מדבקת.
האם זאבת היא מחלה מסוכנת?
ככלל, הסיכון לפתח סיבוכים בגלל זאבת משתנים מאדם לאדם, בהתאם לאופי המחלה. ככל שאופי המחלה קל יותר, כך הסיכון לפתח סיבוכים נמוך יותר.
מה משך המחלה?
מחלות אוטואימוניות הן מחלות כרוניות, המלוות את החולה מרגע התפרצותן לכל משך חייו.
איך מאבחנים זאבת?
אבחון המחלה מורכב יחסית, וכיום לא קיימת בדיקה ספציפית לאבחון זאבת. בנוסף, העובדה שתסמיני המחלה משתנים מאדם לאדם, ודומים בחלקם לאלו של מחלות אחרות, מקשים גם הם על האבחון.
תהליך האבחון מתחיל אצל רופא המשפחה, שיבחן אם קיימים 4 תסמינים לפחות המאפיינים את המחלה. המשך אבחון המחלה מתבצע אצל ראומטולוג. ייתכן שהאבחון יכלול גם חלק או יותר מהבדיקות הבאות:
- בדיקות דם כלליות – לבחינת מדדי דלקת ופגיעה במערכות הגוף
- בדיקת דם לאיתור נוגדנים עצמיים
- צילום חזה
- בדיקות לתפקוד הלב
בחינת כל התסמינים הקיימים, בשילוב תוצאות הבדיקות, יסייעו בקבלת תמונה ברורה יותר ובאבחון או שלילת המחלה.
טיפול תרופתי
הטיפול התרופתי בזאבת מותאם לכל חולה, בהתאם לתסמינים הקיימים ולחומרת המחלה. חולים שסובלים ממחלה קלה יכולים להעזר בתרופות נוגדות דלקת, המקלות על הכאבים. במקרים בהם המחלה סוערת יותר, אפשר להתאים טיפול בסטרואידים, שמטרתם הפחתת תהליך הדלקת בגוף, בעיקר בתקופות של התפרצות המחלה.
עבור חולים שתרופות אלו לא סייעו להם, ישנה אפשרות לקבלת טיפול בתרופות הפועלות לדיכוי מערכת החיסון, ובכך מפחיתות את פגיעתה בגוף. חשוב להבין שדיכוי מערכת החיסון מוביל בתורו גם לדיכוי היכולת שלה להתמודד עם 'פולשים' כדוגמת נגיפים וחיידקים, במידת הצורך.
טיפול אינטגרטיבי במחלת הזאבת
לצד הטיפול התרופתי, טיפול טבעי בזאבת יכול לסייע בהפחתת התסמינים עמם מתמודד המטופל ובשיפור איכות החיים שלו. בעקבות הטיפול האינטגרטיבי, לעיתים פוחת גם הצורך בטיפול התרופתי, והרופא בוחר להוריד במינוני התרופות.
תזונה – מכיוון שפעילות מערכת החיסון מעוררת תהליך דלקתי בגוף החולה, ההמלצה היא להמנע ממאכלים מעוררי דלקת, שיכולה בתורה להביא להפחתה בעוצמת התסמינים. מזונות אלו כוללים זרעי פשתן, תה שחור וירקות ירוקים, ועוד המלצות תזונתיות בהתאם לאדם עצמו. בטיפול אינטגרטיבי התאמת התזונה היא אישית, עונתית ובהתאם לדיאגנוזה ההוליסטית.
דיקור סיני – הרפואה הסינית רואה את הסיבה למחלות אוטואימוניות כחולשה של מערכת החיסון, ולכן השאיפה היא לחזק את המערכת החיסונית באמצעות טיפול בדיקור, מגע, תזונה וצמחים. בנוסף, דיקור סיני הוכח כמעודד הפרשת אנדורפינים, הם חומרים הפועלים כמשככי כאבים טבעיים בגופנו, וככאלה יכולים לסייע בהקלה על תסמיני המחלה.
צמחי מרפא – שימוש בצמחי מרפא, המותאמים למצבו ולתסמיניו של החולה, יכולים גם הם להפחית את עוצמת התקף המחלה ואת תסמיניה.
כשאדם מקבל בשורה על כך שאובחן עם מחלה אוטואימיונית כזאבת, הדבר מתקבל תחילה כהלם. עם זה מגיעות בהלה, דאגה, ותחושת אובדן וצער. כדאי לזכור שיש הרבה מה לעשות כדי לרפא, לתחזק ולתמוך בגוף. תמיכה נכונה יכולה למנוע החרפה של הזאבת, וניתן להביא את המחלה לרגרסיה, ולמצב שהמטופל חי חיים רגילים ללא תסמינים- כל זאת עם הקשבה לגוף, וטיפול מונע שנעשה באופן קבוע ושוטף התחזוקה ומניעה.
גם אנשים שסובלים מתסמינים, ולוקחים כמויות גדולות של סטרואידים ותרופות אחרות, יכולים להביא את גופם לריפוי יחסי ולהפחתת התרופות למינימום. על אף שלא ניתן להחלים מהמחלה, ניתן לחיות איתה חיים בריאים ושלמים בעזרת כלי הרפואה ההוליסטית.
לקביעת שיחת יעוץ עם צוות רפואות בנוגע למחלת הזאבת צרו איתנו קשר
