מחלת הנשיקה

מחלת הנשיקה, או בשמה הנוסף מונונוקלאוזיס זיהומי (Infectious mononucleosis) היא לא כיף גדול. התחלואה בה גבוהה יותר בקרב ילדים ובני נוער, אך גם מבוגרים עלולים לחלות בה. בחלק מהחולים היא תבטא בצינון או ללא תסמינים כלל, ובחלק מהמקרים יופיע חום, עייפות ותסמינים נוספים שיימשכו שבועות. מהם תסמיני המחלה? כיצד מאבחנים אותה ומהן אפשרויות הטיפול בה? כל המידע בכתבה הבאה

מה הגורמים למחלת הנשיקה?

אחד הגורמים המרכזיים למחלת הנשיקה הוא וירוס ה – EBV (אפשטיין בר), ממשפחת נגיפי ההרפס. מדובר באחד הנגיפים הנפוצים ביותר, שרובנו נחשפים אליו בשלב כזה או אחר בחיינו, ולעתים מדובר בהדבקה א-סימפטומטית, שאינה גורמת להתפתחות מחלה.

גורם אפשרי אך פחות נפוץ למחלה הוא וירוס ה- CMV, גם הוא ממשפחת ההרפס. לצערנו, גם אחרי שאנחנו מתמודדים בהצלחה עם נגיפים אלו ומחלימים מהמחלה, נגיפי EBV ו-CMV נשארים רדומים בגופנו לכל משך החיים. החדשות הטובות הן שהמצאות הווירוס בגופנו מונעת מאתנו לחלות שוב במחלה במהלך החיים.

מי עלול לחלות במחלת הנשיקה?

כל אדם שטרם נחשף לאחד מהנגיפים הגורמים למחלת הנשיקה, עלול לחלות בה, ילדים ומבוגרים כאחד. עם זאת, שיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב פעוטות וילדים.

האם זה מדבק?

כמו כל מחלה ויראלית, ההדבקה היא במעבר של רסס רוק דרך נשימה קרובה, מגע או חשיפה לטיפות רוק של אדם חולה. גם אדם שאין לו מחלה פעילה, אך נושא את הנגיף, עלול להיות מדבק. עם זאת השם ״מחלת הנשיקה״ אינו מגיע מצורת ההדבקה כי אם בעובדה שבהתלקחות המחלה, הכבד והטחול מתנפחים ונושקים האחד לשני.

מהם התסמינים של מחלת הנשיקה?

למחלת הנשיקה תקופת דגירה של מספר שבועות, בהם האדם כבר נדבק בנגיף אך טרם פיתח מחלה פעילה שמלווה בתסמינים. תסמיני המחלה בקרב ילדים עשויים להיות קלים, ולפעמים לא יופיעו תסמינים כלל. התסמינים בקרב יכולים לכלול הצטננות, עייפות או חולשה וכאב גרון.

ההדבקה בקרב מבוגרים לרוב כוללת תסמינים משמעותיים יותר, ביניהם:

• עלייה בחום
• דלקת גרון
• בלוטות לימפה מוגדלות
• עייפות
• כאבי ראש
• בחילות, הקאות ושינויים בתיאבון
• טחול וכבד מוגדלים
• צהבת בלחמיות
• פריחה

תסמיני המחלה יכולים להמשך שבוע ויותר. חולים רבים חווים עייפות משמעותית גם שבועות לאחר ההחלמה.

האם מדובר במחלה מסוכנת?

ברוב המקרים, מחלת הנשיקה אינה מסוכנת, אך לעתים נדירות היא עלולה להוביל לסיבוכים, ביניהם:

• חסימה בדרכי הנשימה, כתוצאה מהתנפחות יתר של השקדים. מדובר במצב מסכן חיים שמחייב פנייה לטיפול.
• דלקת קרום המוח
• קרע בטחול – אחד מתסמיני המחלה הוא טחול מוגדל, ובמקרים נדירים הדבר עלול להוביל לקרע.

מחלת הנשיקה בזמן היריון

הדבקות ב CMV בהריון עלולות לגרום לסיכון עבור העובר, אמנם באחוזים נמוכים. אישה שנדבקה עלולה להעביר אותו לעובר דרך השיליה ולכן יש להתייעץ עם רופא נשים מומחה. החדשות הטובות הן שרוב העוברים יתמודדו עם הווירוס בהצלחה, ולא ייגרם להם כל נזק.

כיצד מאבחנים את מחלת הנשיקה?

אבחון המחלה מתחיל בבדיקה אצל רופא המשפחה, שיבחן את התסמינים ויבצע בדיקה גופנית של בלוטות הלימפה, השקדים והטחול. אם עולה חשד למחלת הנשיקה, ייתכן שהרופא יפנה אותך לביצוע בדיקות דם, שיכללו:

• ספירת תאי דם לבנים – אם כמות הלימפוציטים בדם גבוהה, הדבר עלול להעיד על התמודדות על זיהום
• מדדי דלקת – ESR ו-CPR גבוהים עלולים להעיד על קיומו של זיהום.
• אנזימים המופרשים מהכבד –לעתים המחלה גורמת לדלקת בכבד, ולכן בדיקה שתבחן את גובה אנזימי ALT ו-AST עשויה לסייע באבחון המחלה.
• נוגדנים – אפשר לבדוק את קיומם של נוגדנים בדם לווירוס ה- EBV ונוגדנים נוספים, שיסייעו לקבוע אם מדובר במחלה פעילה או בנוגדנים למחלה שהתרחשה בעבר.

כיצד מטפלים במחלת הנשיקה?

כיום אין טיפול ש'נלחם' במחלה או מביא לריפוי ממנה, והטיפול במחלת הנשיקה הוא סימפטומטי בלבד. אפשר להעזר במשככי כאבים להתמודדות עם תסמיני המחלה כדוגמת חום וכאבים. בנוסף, כדאי להקפיד על מנוחה בזמן המחלה ולהמנע מפעילות מאומצת, בייחוד כל עוד קיימים תסמינים משמעותיים.

לצד זאת, חשוב להקפיד על שתייה מרובה, והמנעות מאלכוהול בתקופת המחלה, על מנת למנוע סיכון לפגיעה בכבד. חשוב להדגיש שאנטיביוטיקה אינה טיפול מתאים למחלת הנשיקה (כל עוד לא קיימים סיבוכים של המחלה), ולעתים היא אף עלולה להזיק ולהוביל לסיבוכים.

טיפול במחלת הנשיקה ברפואה אינטגרטיבית

טיפול ברפואה אינטגרטיבית, המשלבת בתוכה שיטות טיפול מהרפואה הסינית, יכול לסייע בהתמודדות עם תסמיני המחלה והקלה עליהם. בעזרת אבחון מקיף של הרפואה הסינית שכולל דופק, לשון, אבחון בטן ומישוש מרידיאני, אנחנו מחליטים על איזה מערכת בגוף אנחנו צריכים להתמקד.

בשלב הראשוני נטפל בעיקר בהתאוששות הגוף והקלה על תסמיני עייפות וחולשה. עבודה על חיזוק מערכת העיכול ותיפקודי האדרנל (מיוצגים ברפואה הסינית על ידי הטחול והכליות), וחיזוק מערכת החיסון. לעיתים נסלק "עודפים" ממערכת הדם, על ידי הגברת הסרקולציה של הדם בגוף, מי שמייצג אספקט זה בגוף האדם הוא הכבד.

במקרים אלו טיפולי מגע כמו שיאצו וטווינא יכולים לעזור מאוד בהתאוששות מכיוון שאפקט הנעת הדם בהם הוא משמעותי מאוד, ויכולים לזרז משמעותית את קצב ההחלמה. במצבים כרוניים יותר אפשר לטפל בנוסף לדיקור הסיני בצמחי מרפא שיכולים לעזור לזרז את תהליך ההחלמה ולחזק את המערכת החיסון.

שינוי תזונה הוא הכרחי במצבים אלו. הורדת ממריצים כמו קפאין, שוקולד וסוכר מעובד יעזרו להתאוששות הגוף. אכילת מזון מבושל יקל על מערכת העיכול ויחסוך לגוף אנרגיה על פירוק המזון.

לקבלת פרטים נוספים אודות הטיפול במחלת הנשיקה צרו קשר