דלקות אוזניים הן הסיבה השכיחה ביותר לפניה לרופאי הילדים והסיבה ל50% מכמות האנטיביוטיקה שנרשמת לילדים.
80% מהילדים עד גיל 3 יחוו דלקת אוזן תיכונה לפחות פעם אחת. 20-30% יחוו 6-7 דלקות אוזנים חוזרות עד גיל 7. הטיפול הנכון בשילוב רפואה סינית עם הטיפול הקונבנציונלי יכול להפחית באופן משמעותי את מחזורי הדלקות ואת צריכת התרופות ולאפשר לילד לחזור למסלול בריא יותר במהירות.
מבנה האוזן: האוזן החיצונית, הפנימית והתיכונה
האוזן מחולקת ל-3 איזורים:
אוזן חיצונית – החלקים החיצוניים מהאפרכסת, דרך תעלת השמע ועד עור התוף – תפקידה לאסוף צלילים ולהעבירם אל עור התוף אשר מתרגם את הצלילים לוויברציה
אוזן פנימית – איבר השמע ושיווי המשקל, מורכב ממערכת של תעלות מלאות בנוזל ועצבי השמיעה אשר מחוברים למוח ומעבירים את הגירויים למוח.
אוזן תיכונה (אמצעית) – חלל (דמוי חדר) מלא באויר אשר נושק בצד אחד לעור התוף ובצד בשני מתחבר דרך תעלה ארוכה אל מערות האף (התעלה האוסטכית שתפקידה להשוות לחצים). בתוך חלל זה מצויות 3 עצמות קטנות אשר מחברות בין עור התוף לעצב השמיעה ומעבירות את הויברציות של עור התוף לעצב.
סדר בדלקות: דלקת חיצונית, אמצעית, חוזרת או אקוטית
דלקת אוזניים חיצונית
נקראת לעיתים גם “דלקת שחיינים” היא זיהום חיצוני בתעלת השמיעה הנגרם מחיידקים ולעיתים מפטריות ומייצרת כאב והפרשה של מוגלה, הטיפול הוא טיפול חיצוני בטיפות אנטיביוטיות ואנטי פטריותיות והימנעות מחשיפה למים, הדלקת עצמה אינה מסוכנת אך היא יכולה להתפשט לאיזורים אחרים ולכן מצריכה טיפול.
דלקת באוזן אמצעית
היא זיהום ויראלי או חיידקי בחלל שבין עור התוף לגולגולת, הזיהום נגרם בדר”כ ממזהמים אשר מטפסים ממערכת הנשימה ומתיישבים בתעלה. התגובה של הגוף דומה לתגובה של מערכת הנשימה העליונה והיא יצור והפרשת נוזלים יחד עם העלאת חום במידת הצורך. הבעיה בדלקת אוזניים היא בעיה מכאנית שכן הדלקת מפריעה לניקוז של הנוזלים מהאוזן ובמיחד אם יש הסיטוריה של גודש במערכת הנשימה העליונה ונטייה לשקדים/ אדנויאידים /פוליפים או שקד שלישי נפוחים אשר מפריעים לניקוז של התעלה האוסטכנית וגורמים לנוזלים להיתקע באוזן.
דלקות אוזניים כרוניות לעומת אקוטיות
כשהדלקת היא חד פעמית או ראשונית היא נקראת דלקת חדידה / אקוטית או AOM. כשהיא חוזרת מספר פעמים או שנגרמת מנוזלים תקועים באוזן היא נקראת דלקת כרונית או COM. דלקת כרונית היא מצב בו אין זיהום פעיל באוזן אך הנוזלים אינם מתנקזים ואז נוצר לחץ קבוע על עור התוף שיכול להיפגע או להיקרע וגם לפגיעה בשמיעה שכן עור התוף לא יכול להעביר את הויברציות מבחוץ באופן תקין אם הוא מתוח כל הזמן בגלל לחץ הנוזלים.
לעיתים הלחץ של הנוזלים באוזן גורם לקרע בעור התוף והנוזלם מתחילים לצאת החוצה מהאוזן (דלקת עם הפרשה או OME) ואז המצב מעט משתנה כי עכשיו נוצר לנו פתח לעולם החיצוני שיכול להעביר זיהומים חיצוניים פנימה והופך את האוזן לפגיעה יותר.
הפרשה מתמשכת מהאוזן יכולה לגרום לפגיעה בעור התוף ולפגיעה בשמיעה בהמשך.
מסטואידיטיס
מסטואידיטיס היא דלקת של עצם המסטואיד, העצם אשר נמצאת מתחת ובמגע עם האוזן והיא דלקת שיכולה להיגרם מזליגה החוצה של דלקת אוזניים לכיוון הגולגולת, זהו מצב מסוכן כי הזיהום נמצא בעצם וקרוב למוח ולכן יש צורך במתן אנטיביטיקה דרך הוריד ובאישפוז. הסימנים של מסטואידיטיס הם כאב חמור יותר והזדקרות של האוזן עם צבע עדום ברור.