שלבקת חוגרת

שלבקת חוגרת הופכת לנפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות ולרפואה הסינית בשילוב עם הטיפול המערבי המודרני, יכולת להקל גם בשלב התסמינים וגם בשלב ההתאוששות.

שלבקת חוגרת היא מחלה שמקורה בנגיף וריצלה זוסטר (VZV) אותו נגיף הגורם גם למחלת הילדות אבעבועות רוח. וריצלה זוסטר הוא נגיף ממשפחת ההרפס, ומכאן שמה הנוסף של המחלה – הרפס זוסטר (Herpes Zoster).

מהם תסמינים המחלה? מי נמצא בסיכון? כיצד מאבחנים שלבקת חוגרת ומהן אפשרויות הטיפול בה? ריכזנו עבורכם את כל המידע בכתבה הבאה.

מהם הגורמים לשלבקת חוגרת?

כאמור, שלבקת חוגרת היא מחלה ויראלית, כאשר הגורם לה הוא נגיף ה-VZV ממשפחת ההרפס.

נגיפי ההרפס נשארים בגופנו גם לאחר שהמחלה חולפת, כאשר הם יכולים להשאר במצב 'רדום' לאורך שנים. כשוריצלה זוסטר 'מתעורר' ומתפרץ בגופנו בפעם השנייה, הוא גורם לשלבקת חוגרת.

ישנם מספר גורמים שעלולים להוביל להתפרצות הנגיף:

• גיל – הסיכון לחלות בשלבקת חוגרת עולה עם הגיל, מכיוון שמערכת החיסון נעשית חלשה ופגיעה יותר ככל שמתבגרים.
• כשל חיסוני – מערכת חיסון חלשה, בין אם כתוצאה ממחלה, מתרופות מדכאות מערכת חיסון או מסיבות אחרות, מהווה גורם נוסף להתפרצות המחלה בקרב אלו שנושאים את הנגיף.

מה התסמינים של שלבקת חוגרת?

תסמיניה של המחלה מגוונים ויכולים לכלול:

• שלפוחיות/פריחה על גבי העור, שמופיעה באיברים שונים, בהתאם למיקום העצבים הנגועים בנגיף. תסמינים אלו ייעלמו בתוך 10 ימים ועד חודש, ועלולים להשאיר צלקות מקומיות.
• כאב וגרד – אלו יכולים להופיע לפני הופעת הפריחה ובמהלכה. הכאבים יכולים להופיע במקומות שונים בגוף, ולהדמות לכאב בטן, כאב שיניים ואף לכאב של התקף לב. בחלק מהמקרים הכאב ממשיך ללוות את החולים גם זמן רב לאחר ההחלמה, במשך שבועות, חודשים ואף שנים.
• חום
• כאבי ראש
• עייפות וחולשה כללית.

מי נמצא בסיכון לחלות בשלבקת חוגרת?

בני הגיל השלישי – כ-50% מהחולים במחלה הם בני 60 ומעלה.

בעלי מערכת חיסון חלשה – חולי סרטן, סובלים ממחלות אוטואימוניות, אנשים הנוטלים תרופות שמדכאות את פעילות מערכת החיסון ואלו הסובלים מרמות גבוהות של סטרס נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה.

אנשים שחוו טראומה או שוק ונושאים את הנגיף גופנית עלולים גם הם לחוות התפרצות של המחלה.

מהם הסיבוכים האפשריים של שלבקת חוגרת?

שלבקת חוגרת עלולה להוביל לסיבוכים, כאשר הסיכון להם גדל ככל שהחולה מבוגר יותר.
הסיבוך הנפוץ ביותר של המחלה הוא נוירלגיה פוסט הרפטית (Postherpetic neuralgia) ,המתבטאת בהתקפי כאב באחד או יותר מהאזורים בהם הופיעה הפריחה. הכאב יכול להופיע בעוצמות שונות, והוא מתאפיין בתחושת 'שריפה' מקומית.

התקפי הכאב מלווים את החולים שבועות ואף חודשים לאחר שכבר החלימו מהמחלה, פוגעים באיכות החיים ומקשים על התפקוד היום-יומי. סיבוכים אפשריים נוספים הם זיהומים בעין, זיהום חיידקי במוקדי הפריחה, דלקת קרום המוח ואירוע מוחי.

שלבי המחלה

מכיוון שברוב המקרים, החולים בשלבקת חוגרת הם כאלו שנגיף הווריצלה זוסטר כבר נמצא בגופם, תהליך המחלה אינו כולל הדבקה ותקופת דגירה של הווירוס. בחלק מהחולים, תסמיני המחלה הראשונים יכללו חום במקביל להתפתחות פריחה.

עם התפרצות המחלה מופיעה הפריחה הכוללת נקודות אדומות ושטחיות על העור, מלוות בכאב, עקצוץ או גרד. בהמשך הפריחה הופכת לבולטת יותר ומופיעות שלפוחיות.

מה משך הזמן להחלמה משלבקת חוגרת?

משך הזמן שיחלוף מרגע התפרצות המחלה ועד להחלמה משתנה בין אדם לאדם, ובהתאם להתמודדותו עם הנגיף. באופן כללי, אפשר לומר ששלב התפרצות המחלה, על תסמיניו השונים, נמשך לרוב בין 10 ימים לחודש. עם זאת, חלק מהחולים ימשיכו לסבול מכאבים מקומיים באזורים בהם הופיעה הפריחה, גם זמן רב לאחר שהפריחה חלפה והם הוגדרו מבחינה קלינית כמחלימים.

כיצד מאבחנים שלבקת חוגרת?

אבחון שלבקת חוגרת נעשה על ידי רופא המשפחה, תוך בחינה קלינית של התסמינים. במקרה הצורך, הרופא יפנה אתכם לביצוע בדיקות מעבדה על מנת לבדוק את הנוזל הקיים בשלפוחיות, אם כי ברוב המקרים אין צורך בכך.

האם אפשר להדבק בשלבקת חוגרת?

ככלל, רובם של החולים במחלה לוקים בה בעקבות התפרצות נגיף הווריצלה זוסטר שכבר קיים בגופם. עם זאת, חשוב לומר שקיים סיכון להדבקות בנגיף עבור אנשים שאינם חלו בעבר באבעבועות רוח (ולמעשה אינם נושאים בגופם את הנגיף). ההדבקות עלולה להגרם כתוצאה ממגע עם התפרחת/שלפוחיות המחלה, ולכן במידה ואינכם בטוחים אם חליתם באבעבועות רוח, ההמלצה היא להמנע ממגע עם חולי שלבקת חוגרת.

מהם הטיפולים הקיימים?

טיפול תרופתי בזמן המחלה

כיום ניתן להציע לחולים בשלבקת חוגרת טיפול בתרופות אנטי וויראליות, הפועלות לקיצור משך המחלה. הטיפול יעיל רק כאשר הוא ניתן ב-72 השעות הראשונות להופעת התסמינים, ומכאן שקיימת חשיבות גדולה לאבחון של המחלה מוקדם ככל הניתן ולמתן טיפול מיידי.

לצד זאת, אפשר להציע לחולים טיפולים תומכים שמקלים על תסמיני המחלה, ביניהם טיפול משולב סטרואידים, ומשככי כאבים.

חיסון לשלבקת חוגרת

זוסטווקס הוא חיסון שנמצא יעיל במניעת המחלה, המיועד לבני 60 ומעלה. מדובר בחיסון הכולל נגיף חי-מוחלש, ולכן הוא אינו מתאים לבעלי מערכת חיסונית חלשה או לנשים בהיריון.

טיפול ברפואה אינטגרטיבית

שילוב טיפולים מהרפואה הסינית לצד טיפול ברפואה מערבית, יכולים לסייע בהתמודדות עם תסמיני המחלה.

דיקור סיני

דיקור סיני בזמן מחלה ולאחריה יכול לסייע בהקלה על הכאב הנלווה לפריחה ולשלפוחיות, הקלה על הכאב העצבי הקיים ואף על הכאב הכרוני עמו מתמודדים חלק מהחולים לאחר ההחלמה. הטיפול בדיקור סיני מביא לגירוי של מערכת העצבים, מעודד הפרשת אנדורפינים המשמשים כמשככי כאבים טבעיים וכתוצאה מכך מביא לשיכוך הכאב.

צמחי מרפא

טיפול בצמחי מרפא שונים יכול לסייע גם הוא בהקלה על תסמיני המחלה ובחיזוק מערכת החיסון. פורמולות סיניות קלאסיות יעילות לטיפול במצב הדלקתי והחולשה הפיזית והחיסונית של המטופל, והן זמינות למטופל לשימוש יומיומי.

טיפול תזונתי

אורח חיים לא בריא, הכולל בין היתר תזונה לא מאוזנת, עלול להוביל להיחלשות מערכת החיסון ולהקשות עליה להתמודד עם נגיפים וחיידקים. מטרתו של הטיפול התזונתי הוא לחזק את מערכת החיסון ולהפחית צריכת מזונות מעוררי דלקת. טיפול תזונתי בזמן המחלה יכלול הפחתה למינימום של סוכרים, מזון מעובד וחומרים משמרים, לצד צריכה מוגברת של דגנים מלאים, ירקות ועלים ירוקים, אגוזים וקטניות.