שלפוחית רגיזה

אם את חושבת טוב טוב לפני שאת עולה על האוטובוס..
אם את מכירה את תאי השירותים של כל תחנות הדלק בארץ..
אם את תמיד יושבת במושב המעבר במטוס..
אם את מבכה על היום שבו הפסיקו עם ההפסקות בסרטים בקולנוע..
ייתכן שאת.ה סובל.ת מתסמונת השלפוחית הרגיזה

מהי תסמונת השלפוחית הרגיזה?

שלפוחית רגיזה הינה תסמונת נפוצה הנושאת עמה השפעה משמעותית על איכות החיים של הסובלים ממנה. השכיחות באוכלוסייה היא בין 11-28% אצל נשים וגברים מעל גיל 18, והיא שכיחה יותר פי 2-3 אצל נשים.

זאת אומרת, שכמות נכבדת מאוד מהאוכלוסיה בארצנו הקטנה סובלים משלפוחית רגיזה במידות חומרה שונות. אנשים שאיכות חייהם נפגעת ביותר מדרך אחת. הבעיה האמיתית טמונה בעובדה שאחוז גדול מאוד מהסובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה לא פונים בכלל לטיפול, במיוחד לא באופן אקטיבי.

בין אם מבושה, או אולי כי הם פשוט לא מאמינים שזה מצב שמצדיק טיפול רפואי – זהו מצב שסובל מתת-דיווח מה שמוביל באופן ישיר לתת טיפול על ידי מטפלים ורופאים. לכן חשוב להעלות את המודעות הן בקרב הציבור הכללי והן בקרב קהל המטפלים והרופאים, על מנת לאפשר לאוכלוסיה הכללית לטפל בעצמה עד כמה שניתן, וכדי לתת מקום לשיח פתוח על מצב זה.

מה ההגדרה של שלפוחית רגיזה?

לפני הכל, בואו נבין מהי ההגדרה הרשמית

לפי האגודה הבינלאומית לשליטה בסוגרים (מפאת השם הלא סימפטי הנ"ל, הבה נדבוק בשם האגודה באנגלית) International Incontinence Society או בקיצור ICS – תסמונת השלפוחית הרגיזה מאופיינת ב:

• דחיפות במתן שתן ("אני חייב להשתין ברגע זה!")
• תכיפות במתן שתן ("אני משתין כל חצי שעה")
• דליפת שתן
• קימה מרובה משינה לצורך מתן שתן

כל זאת, בהיעדר דלקות וזיהומים בדרכי השתן או בעיות אחרות הקשורות למערכת השתן התחתונה (אבנים בכליות, גידולים, צניחת השלפוחית וכד').

עוד גורמים אפשריים לשלפוחית רגיזה כוללים הפרעות נוירולוגיות (כמו פרקינסון, דמנציה, שבץ מוחי, טרשת נפוצה, גידולים במוח), פגיעות וחבלות בחוט השדרה, ונוירופתיה היקפית כתוצאה בעיקר מסוכרת. במקרים האלה, מדובר בפגיעה בעצבוב של השלפוחית, ומכאן שהתסמינים של שלפוחית השתן הם ממקור עצבי.

ניתן להגיד, שאם פיפי זה משהו שמעסיק אותך ביומיום יותר מרוב האנשים הסובבים אותך, משפיע על ההתנהלות היומיומית שלך, ונשללו גורמים רפואיים אחרים המשפיעים על מערכת השתן – יש סיכוי שזכית בשלפוחית רגיזה.

טיפול קונבציונאלי לשלפוחית רגיזה

הטיפול הקונבנציונאלי כולל בין השאר שימוש בתרופות אנטי-מוסקריניות המעכבות התכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית, מה שמגדיל את המרווח בין הטלות השתן – אך מדובר בתרופות עם תופעות לוואי שגורמות לכך ששני שליש מהמטופלים יפסיקו את השימוש בהן.

ישנן תרופות אגוניסטיות לקולטנים מסוג בטא-3, אך גם הן עלולות להיות מלוות בתופעות לוואי כמו בחילות, שלשולים, כאבי ראש, סחרחורות, דפיקות לב מואצות (טכיקרדיה), ודלקות בדרכי השתן. יש הזרקות בוטוקס לשריר השלפוחית – מה שגורם להרפיית שריר השלפוחית

האם טיפול קונבציונאלי הוא בהכרח המתאים ביותר?

זה נפלא שיש טיפולים שיכולים לעזור להפחית את הסבל של בני אדם. השאלה שצריכה להישאל היא האם אנו מטפלים כך רק באופן סימפטומטי? או האם אנחנו מבינים מדוע זה קרה מלכתחילה לאדם מסוים?

מה נסיבות חייו שהביאו אותו לכדי כך שענייני שתן מהווים בעיה עבורו? האם אנחנו מסתכלים על שלפוחית השתן כאשמה העיקרית (וכך נטפל – רק בשלפוחית) , או האם אנחנו מבינים את הדינמיקה בגוף שיצרה חוסר איזון המתבטא בתסמינים של שלפוחית השתן?

אם בהבנת שורש הבעיה עסקינן – הגעתם למקום הנכון.

לרפואה הסינית עקרונות בסיסיים להבנת התנועות והכיוונים של הגוף בבריאות ובחולי. הבנה זו מאפשרת למטפל לעשות 'זום אאוט' ולראות למה מלכתחילה נוצר חוסר איזון שגרם לאדם מסוים לסבול משלפוחית רגיזה.

מונחים כמו קור/חום/עודף/חוסר שגורים בפיו של כל מטפל ברפואה סינית ומחזקים עוד יותר את ההנחה שלא כל השלפוחיות הרגיזות נולדו שוות, ויש חשיבות עליונה לאבחון ספציפי של כל מקרה לגופו.

בין אם מדובר בדיקור, צמחי מרפא, תזונה, או מגע – אלו רק כלים להחזרת הגוף לכיוון הנכון לו ולהקלת הסבל והפחתת התסמינים.

העלאת המודעות לבעיה

העלאת המודעות העצמית למה מחמיר או מקל על התסמינים מביאה את המטופל לקדמת הבמה והעלאת תחושת המסוגלות שהוא עצמו יכול להקל על מצבו בעזרת תשומת לב פשוטה. לדוגמא, הרבה מאוד מקרים של שלפוחית רגיזה מוחמרים בחורף. הקור מכווץ מטבעו, וגם השלפוחית משתבללת לה פנימה ומתכווצת כשקר לנו.

קור

אם קור מכווץ, הרי הגיוני להניח שחום מרפה, מרחיב. אם נכניס אלמנטים יותר מחממים לסדר היום שלנו, כמו תזונה מבושלת ומחממת עם תבלינים מחממים וחריפים (כמו קינמון, ציפורן, זרעי שומר, הל, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר מיובש) אנחנו נהיה אמורים לחוות שיפור מסוים בתסמינים.

מים קרים

הקפידו לא לשתות מים קרים, אלא מים בטמפרטורת החדר ומעלה (זה נכון לכל זמן בשנה לא רק לחורף). חשוב מאוד שכפות הרגליים ישארו חמות בזמן החורף, יש להן תפקיד חשוב בשמירה על חום הגוף. הקור יכול לחדור מסוליות כפות הרגליים היישר לשלפוחית השתן ולגרום לצרות. לבשו גרביים עבות ושימו נעלי בית, את הכפכפים אפשר להשאיר לימים חמים יותר.

פתרונות נוספים

כריות חימום, תרמוסים, כובעי צמר, צעיפים, מרקים חמים ומנחמים – השתמשו בכל הכלים העומדים לרשותכם על מנת להתחמם ולהישאר חמים. הפחתה של משקאות המכילים קפאין תעזור גם כן, כמו גם בקרה על כמות השתייה.

כלומר, אם התמונה הכללית של אדם מסוים מציגה מישהו נוקשה (פיזית ומחשבתית), הסובל נניח מתפיסות שרירים בשכמות בנוסף לתסמינים של השלפוחית – הטיפול יהיה סביב הרפייה. צמחים מרפים ומרגיעים, ותזונה פחות "רועשת" (ללא מאכלים ממריצים כמו בצל, שום, פלפל חריף) הם רק דוגמא על קצה המזלג לטיפול באדם כזה.

אם לעומת זאת התמונה הכללית מציגה אדם רפוי (פיזית ומחשבתית), הסובל נניח מעייפות וחולשה בנוסף לתסמינים של השלפוחית – הטיפול יהיה סביב חיזוק וכיווץ. סומאק, לימון, קיווי ושאר מאכלים חמוצים (הטעם החמוץ מכווץ) ללא ספק ימצאו את דרכם לתוך התזונה של מטופל כזה, וצמחי המרפא יהיו מחזקים ,סופחים, ובונים.

לטעם החמוץ יש חשיבות גבוהה בטיפולים במקרים כאלה. קחו רגע לדמיין לעצמכם שאתם נוגסים בלימון טרי… סביר שהפרצוף שלכם התכווץ רק מעצם המחשבה. זה בדיוק מה שהטעם החמוץ עושה – מכווץ, שומר בפנים, מונע בריחה.

הסומאק החמצמץ זמין לכולם, מקומי, וכל אחד יכול לרכוש אותו, ולהכניס אותו לתזונה היומיומית כחלק מטיפול כולל בשלפוחית רגיזה. הוא מכיל אחוז גבוה של טאנינים – חומר האחראי לתחושת העפיצות שאנו מרגישים בפה כשאנחנו נוגסים בפרי בוסר – מה שמסביר את הפעילות המכווצת שלו.

לסיכום, אומר שוב – לרפואה הסינית יש כלים נפלאים לעזור לטיפול בתסמונת השלפוחית הרגיזה. אין מקרה אחד דומה לחברו, ולכן חשוב להגיע לטיפול פרטני על מנת להבין ולדייק את האבחנה והטיפול שתקבלו למצב הייחודי שלכם.

יחד עם זאת, יכולת הריפוי תלויה בעיקר בכם וברצון שלכם לעזור לעצמכם.
היו בתשומת לב יתרה למה מחמיר ומקל על התסמינים שלכם, ופעלו בצורה שתיטיב אתכם.