נקע בקרסול דרגה 3: חוויה אישית, התמודדות וסיפור החלמה ומה זה Cross Education Effect – ד"ר יעל שפירא DACM

בוקר שגרתי

בבוקר שמשי ונעים נסעתי לתל אביב.  לא עניין של מה בכך, לנערת כפר, להגיע ליום כיף בעיר הגדולה. 

הלכתי במרוצה על מדרכה בשיפוץ, כשפתאום התעקמה לי הרגל בליווי snap שמדגיש את מהות הארוע . 

זה היה מפתיע וכואב אבל ניסיתי להמשיך ללכת. בכל זאת תל אביב, ואין לבייש את הפירמה הכפרית החסונה, אבל קרסתי ונאנקתי, והרגשתי שאפילו טיטורת כובעי האדום נבלה בצער על העורף מרוב כאב. 

הצלחתי לדדות לחנות קרובה להזמין מונית ובעיקר להספיד את היום-כיף בעיר הגדולה. 

כל הארוע תפס אותי לפני טיסה, סדנת יוגה בת שבוע, וטיול הליכה בהרים. כלומר, היה צורך לטפל בנקע ביעילות ולגייס את כל משאבי הגוף להחלמה מהירה ושלמה. 

כאן התחילה הדילמה: 

ללכת לפי המלצת פרוטוקול הרפואה הקונבנציונלית ?

או להשען על כל שנות לימודי הרפואה הסינית שלי, הנסיון והאינטואיציה?

החלטתי ללכת על האפשרות השניה, ההוליסטית. האינטואיטיבית.  

הפרוטוקול הרגיל אומר לקרר ולנוח. 

אפשר לסכם את הטיפול בראשי התיבות RICE או RICER

שאומר:

Rest

Ice

Compression

Elevation

(Referral )

אבל אני הרגשתי שכל תנועה שאני מצליחה לעשות, למרות הכאב, מיטיבה עם הרגל. 

כבר בדקות הראשונות הקרסול החל להתנפח מאד. בשלב הזה חשוב לא להוריד את הנעל, כי אין סיכוי לנעול אותה שוב. ברגע שחולצים אותה הנפיחות גדלה. בשלב זה היא עוזרת להחזיק את הרגל ואפשר לחבוש את הרגל על הנעל. 

הנפיחות מתפתחת כתוצאה של הגעת תאי דם למקום, ואלה תאי דם חשובים להחלמה. 

תחשבו על אזור תאונה, שמגיעים אליו במהרה אמבולנסים ופרמדיקים כדי לתת עזרה ראשונית ומהירה. זה מה שתאי דם אלה עושים. בעקבות הגעתם של תאי הדם, האזור מתנפח, והנפיחות משמשת כסד טבעי המגביל את התנועה. 

בהסתכלות הוליסטית ואינטואיטיבית ברור שהגוף עושה בדיוק מה שיעזור לו להחלים ( תאי דם מרפאים, וסד טבעי) אז למה להפריע לו עם קירור?

התחלתי עם Grounding עמידה והליכה יחפה על האדמה. הארקה וריפוי. 

בינתיים אני צולעת ומנתחת את הצליעה. אני מבחינה שהצעד שאני עושה עם הרגל הבריאה ארוך משמעותית מהרגל הפצועה, ומחליטה להתאים את צורת ההליכה שלי ולהקטין את הצעד הבריא לאורכו של החולה. כך ההליכה שלי אמנם מצומצמת, מגבילה ואיטית, אבל היא עוזרת לשמור על סימטריה. אם לא נשמור על סימטריה חלקים אחרים בגוף יפצו על הקושי ויתגייסו לעבוד. כך פתאום יהיה משקל יתר על הברך הבריאה, האגן יתרומם בצד אחד, המותן תתקצר, הכתפיים יתרוממו, יתפתח כאב גב, צוואר או ראש וכל הגוף יתעוות. 

אחרי שהתאמתי את ההליכה שלי למצב, שמתי לב שאחרי כל הליכה קצרה הרגשתי יותר טוב. התחלתי לעשות תנועות קטנות עם הבהונות וכרית כף הרגל, בהדרגתיות הגדלתי לסיבובי קרסול קטנים וכואבים שהלכו וגדלו. 

ככל שהגדלתי את טווח התנועה כך השתפרה גם ההליכה. 

במקביל תירגלתי תנועה גדולה ומלאה ברגל הבריאה. 

ברפואה סינית אנחנו משתמשים הרבה בטיפול בגפה הנגדית. כלומר, ניתן לטפל ברגל שמאל על ידי דיקור ברגל ימין. אף יותר מכך, לעיתים נטפל בכלל בזרועות כדי לטפל ברגליים. 

גם בהסתכלות אנטומית מערבית רואים השפעה חיובית בטיפול כזה.

תופעה הנקראת Cross education effect נצפת כשמטפלים בעזרת פיזיותרפיה בקרסול הנגדי.

אז במקום לנוח החלטתי להניע את הרגל. 

התאמתי את ההליכה להליכה איטית, בצעדים קטנים, ללא צליעה ונתתי הרבה תשומת לב למנח הרגל. לבני הבית היה נראה שאני הולכת ב slow motion, אבל זה אפשר לי הקשבה לגוף והתאמה למצב החדש. 

כל צעד הביא לשיפור מיידי. 

במקום קירור בקרח, חיממתי את האזור בעזרת מגע (הנחת הידיים על האזור), עיסוי עדין כמעט בלתי מורגש, וחימום במוקסה שלוש פעמים ביום. 

גם דיקור גרם להנעת אנרגיה ודם. 

לא הרמתי את הרגל ולא שכבתי ברגל מורמת יותר מהרגיל. 

להפך, כדי לא לאבד שריר, גמישות וטווח תנועה המשכתי להניע.

המשכתי בתרגול יוגה עדין לפי מה שהקרסול איפשר, והמשכתי ללכת לאט. 

אחרי כמה ימים החלו להופיע כל הצבעים לפי הסדר,כחול, סגול, צהוב ירוק, והמשכתי לחמם ולעסות בעדינות. 

למרות שהיה מעורב בפציעה הזאת שבר, חזרתי ללכת תוך שבועיים, ללא נפיחות.

ההתבוננות על הגוף, וההבנה שהגוף עושה את המירב להחלמה מיטבית, עוזרת לנו לקבל החלטות לגבי אופי הטיפול. יש מקום לאינטואיציה אישית בקבלת ההחלטות על הטיפול שלנו, ואני מזמינה את כולנו להשתתף בריפוי על ידי התבוננות, חקירה אישית, שאלת שאלות, והקשבה לאינטואיציה.