אחד הפחדים הגדולים של נשים בהריון ואפילו של נשים עוד לפני ההריון שלהן הוא הפחד מהכאב, מצירי הלידה.

לקראת הלידה בדרך כלל עולות שאלות ומתעוררים פחדים: איך אצליח ללדת? איך אשרוד את הכאבים? כמה זמן הם ימשכו? איך אתמודד כל כך הרבה זמן עם הכאב? האם אצטרך אפידורל? ומה אם לא אספיק לקבל אפידורל?

רוב הנשים שילדו מספרות על כאבים בעוצמות שונות ומשתנות ורובן מספרות על כאבים חזקים ועוצמתיים מאוד.

אך כאב הוא עניין סובייקטיבי ובתהליך הלידה הוא טבעי ויותר מכך – יש לו תפקיד חשוב! וחשוב לדעת איך אפשר לעבוד איתו בצורה נכונה ואפקטיבית בלידה, בזמן הצירים.

כשהחלטתי לעסוק בטיפול ברפואה משלימה ובשיאצו, היתה לי מטרה. היה לי את ה״למה״ שלי שהניע אותי לטפל באנשים ועד היום זאת המנטרה שלי בטיפולים.

״הכח שלנו על עצמנו״

יש לנו יכולת במידה רבה לשלוט במה שקורה לנו פיזית ונפשית, אנחנו יוצרים את הבעיות שלנו ויש בכוחנו את היכולת לתקן ולרפא אותן.

אז לפני שמתחילים להבין איך מתמודדים עם כאב, קודם כל צריך להבין שאנחנו יכולים ומסוגלים להשפיע על מה שקורה לנו בגוף, כי הגוף שלנו הוא אנחנו. ואנחנו מורכבים מהגוף ומהתודעה יחד. ואחרי שהבנו את העקרון הזה אפשר לטפל בכאב ולעבוד איתו.

למה לעבוד עם הכאב ולא להעלים אותו או לרפא?

באופן כללי ובפרט בנוגע לצירי לידה, לכאב יש תפקיד, יש לו משימה, ואם נדע לעבוד יחד איתו ולהתייחס אליו נכון, נוכל להגיע לתוצאות הרצויות.

בעצם, כשמתעורר כאב בגוף, יש לנו אפשרות לעבוד איתו בכמה שלבים:

1. לזהות את הכאב

אנחנו מתחילים בלהתבונן בו, לזהות אותו, איזה אופי יש לו? איפה הוא נמצא? האם יש לו כיוון? פנימה או החוצה? למעלה או למטה? הוא מקרין לאנשהו? הוא דוקר או שורף? מפושט או נקודתי?
הרבה פעמים עוזר לתת לו דימוי: למשל "הכאב שלי בכתף מרגיש כמו אבן שתקועה בנהר". (זה יכול להיות כל דימוי שעולה על הדעת ומתחבר לנו אינטואיטיבית).

2. לזהות את הצורך

אחרי שזיהינו את הכאב, אנחנו מנסים להבין מה הוא צריך? להמשיך לזוז? להתרכך? לצאת החוצה? בעזרת הנשימה, העיניים עצומות אפשר לכוון לכאב את האוויר שנכנס בשאיפה ולהתחיל בעזרת האויר למלא את אותו צורך גם כאן אני אוהבת להשתמש בדימויים. כמו להנמס, להתפוגג, לשטוף …. לדמיון כאן יש כח עצום. גם הצירים הם כאב שמכוון אותנו ורוצה ליצור תנועה ושינוי. אם נאפשר את זה ונעבוד איתם הם יהיו פרודוקטיביים ללידה ויקדמו אותה.

3. להרפות

שמתן לב מה קורה לנו בזמן כאב? הכל מתכווץ! זה מנגנון ההגנה של הגוף על הכאב כדי שלא יפגע עוד יותר. הכיווץ יכול להיות ממש סביב הרקמות של הכאב ולפעמים אפילו ברקמות דיסטליות יותר. אם נצליח להרפות נאפשר זרימת דם ולימפה לאזורים האלה ונאפשר ריפוי שלהם. הכיוון הזה מהכאב קורה לנו גם בזמן הצירים, וזה בדיוק ההיפך ממה שצריך לקרות כדי לקדם את הלידה וכדי לעזור לצירים למלא את תפקידים. אז דווקא כשכואב, עם כמה שזה אולי קשה, לנשום להרפות ולנוע בהרמוניה עם האגן יקדם את הלידה באופן טבעי ויקל על הצירים.

4. אמונה בכח שלנו על עצמנו

תאמיני בעצמך. נולדת ללדת ולידה זה הדבר הכי טבעי בעולם. עם כל החלקים שלה – הכאבים, הצירים, הפחדים והעוצמה. האמונה והאופטימיות הן כח עצום שיכול לצבוע את כל החוויה בצבעים אופטימיים וחיוביים. תשדרי לעצמך מסרים שאת אלופה ומסוגלת להתמודד ולעבוד עם כל מה שיגיע.

בטיפול שיאצו במהלך ההריון, אנחנו נוגעות בכאב ועובדות איתו. אני תמיד קצת ״שמחה״ לפגוש נקודה או אזור כואב כי זאת הזדמנות מדהימה להתנסות ולתרגל את העבודה עם הכאב לקראת הצירים והלידה עצמה. המטופלת פוגשת בטיפול את היכולת שלה לזהות ולהתחבר לתחושות של הגוף, לנשום ולהשפיע על הכאב. החוויה העוצמתית הזאת נצרבת בתודעה שלה והולכת איתה הלאה לרגעים האלה בלידה.

זאת כל המטרה שלנו בטיפול. להזכיר לה את הכח שלה על עצמה ואת היכולת של הגוף שלה לרפא את עצמו אם רק מקשיבים ומאפשרים לו.