הרטבת לילה מהווה בהרבה מקרים עול פיזי ונפשי כבד לילד ולבני המשפחה.

הרטבת לילה מתסכלת את הילד ואת ההורים, בפרט בעונת החורף כשקר והלבוש מסורבל ואי אפשר להשאיר את הילד עם סדינים רטובים על אחת כמה וכמה, 

ילד בן 5 ומעלה שמרטיב לפחות בשני לילות בשבוע במשך שלושה חודשים לפחות נחשב כסובל מהרטבת לילה. שכיחות התופעה בקרב האוכלוסייה הכללית היא כ 15% אולם התופעה נפוצה פי 2 בקרב בנים בהשוואה לבנות.

ישנם סוגים שונים של הרטבת לילה:

במאמר זה נתמקד בהרטבת לילה ראשונית – הילד מרטיב בלילה מאז ומתמיד. 

זוהי התופעה השכיחה ביותר וכוללת כ 85% ממקרי הרטבת הלילה. 

וכן נתמקד בהרטבה מונוסימפטומטית- הרטבה בלילה בלבד, ללא תסמינים במשך היום.

רק נציין שישנה גם תופעה של הרטבת לילה שניונית -הרטבת לילה שמופיעה לאחר שחלפה תקופה של  שישה חודשים לפחות ללא הרטבת לילה, כאשר לאחר תקופה ממושכת מופיעה שוב התופעה הזאת. המקרים האלה מושפעים לעיתים קרובות מאירועים משמעותיים המשפיעים על נפש הילד או יכולים לנבוע מגורמים פיזיים ממשיים כמו מחלות כליה שונות, הפרעות נשימה (בעיקר ליליות), בעיות נוירולוגיות שונות, בעיות במערכת העיכול ובעיקר עצירות כרונית שנפוצה סביב גמילת טיטולים, זיהומים בדרכי שתן או הדבקה בתולעים כגורם שניוני להרטבה. לעיתים התופעה יכולה להיות מיוחסת  להפרעות הורמונליות כמו בעיות בבלוטת התריס, סכרת ועוד. 

דרגות חומרה בהרטבת לילה:

הרטבה של פחות משלוש פעמים בשבוע וליותר משלוש פעמים בשבוע (לעיתים בכל לילה ואף כמה פעמים בלילה). 

ככל ששכיחות ההרטבה גבוהה יותר, התגובה לטיפול פחות יעילה והסיכוי להרטיב בגיל מאוחר יותר עולה.

בילדים בני 5-11 שנים חשוב להתחיל בטיפול מוקדם ככל שניתן כדי למנוע את העול הטיפולי על המשפחה וכן 

את המבוכה ואת אי־נעימות שהילד חווה בגלל הרטבת הלילה. כבר בגיל מוקדם אנחנו מנסים לאתר את הילדים שלהם גורמי סיכון המגדילים את הסיכוי שימשיכו להרטיב גם בהיותם מתבגרים ומבוגרים. 

לאחר גיל 15 שנים השכיחות יורדת באוכלוסיה ל 1-2%. כאשר שיעור ההחלמה הספונטנית מדי שנה עומד גם כן על 15% 

ישנן גישות טיפוליות שונות ולמרות מחקרים רבים, אין תמימות דעים לגבי הטיפול האופטימלי בהרטבת לילה.

החינוך לגמילה מחיתולים מתחיל לרוב בגיל שנתיים. 

להשגת שליטה במתן שתן צריכים להתפתח התחומים הבאים: 

מודעות למלאוּת השלפוחית, יכולת של קליפת המוח וגזע המוח לשלוט על הרפלקס לכיווץ הסוגרים 

של שלפוחית השתן, יכולת להדק באופן מודע את הסוגר החיצוני של שלפוחית השתן, גדילה נורמלית של השלפוחית ומוטיבציה של הילד להישאר יבש

שליטה בלילה תתפתח בטווח שבין חודשים לשנים לאחר השגת השליטה על מתן שתן במשך היום. 

בנות ירכשו מיומנויות אלו לפני בנים. יכולת לשלוט על פעילות המעיים מושגת לפני היכולת לשלוט על מתן שתן. 

מכמה מחקרים עולה שישנה שכיחות גבוהה של הרטבת לילה בקרב משפחות של ילדים הסובלים מהרטבת לילה. 

כיצד מטפלים בהרטבת לילה ?

תחילה יש לעבור בדיקה אצל רופא כדי לשלול בעיות אורגניות הגורמות להרטבת לילה. 

בהמשך חשוב למלא יומן הטלת שתן כדי לגבש הערכה ראשונית של הילד שסובל מהרטבת לילה.

ביומן זה מתעדים את מספר הפעמים שבהן מטיל הילד שתן במשך היום ואת נפח השתן. כמו כן נרשם נפח השתן בלילה. לפי הנתונים הנרשמים ביומן הטלת השתן ניתן להתאים טוב יותר את הטיפול המוצע לילד מאחר שלפי מדידות ורישומים אלו ניתן לאמוד האם מדובר בייצור שתן מוגבר, בעיה בשלפוחית או שילוב של שניהם. 

בטיפול בהרטבה משתתפים גם ההורים ובעצם כל חברי התא המשפחתי. חשוב מאוד לתת חיזוקים חיוביים ולהעלות את המוטיבציה לגמילה בלילה. ענישה אינה יעילה ואף עלולה להזיק.

הטיפול ההתנהגותי הוא האמצעי החשוב ביותר לכל הילדים המרטיבים. 

אבני היסוד בטיפול הן: הטלת שתן במרווחים קצובים על זמן במהלך היום על מנת לאמן את שריר השלפוחית והמנגנונים הנוירולוגיים הקשורים בתהליך הטלת השתן החשובים ביכולת להגיע להתאפקות. כמו כן חשובה הטלת שתן יזומה לפני השינה, הימנעות משתייה בסמוך לשינה והימנעות ממשקאות וממאכלים משתנים. במקרים מסוימים ממליצים להעיר את הילדים כ2-4 שעות לאחר ההירדמות לצורך הטלת שתן נוספת וריקון השלפוחית. 

בשל שיעור הריפוי הספונטני השנתי של הרטבת לילה נשאלת השאלה האם כדאי בכלל לטפל. 

כאשר הדבר גורם למצוקה כלשהי בתא המשפחתי או לילד בפרט, אזי מומלץ לטפל. 

פעמונית למשך 2-3 חודשים נחשבת לטיפול קו ראשון בילדים שהמשיכו להרטיב למרות השינויים התנהגותיים, הפעמונית פועלת במנגנון של התניה ונחשבת לטיפול היעיל ביותר מבחינת שליטה בהפרעה זאת ומניעת השנויות ומביאה לריפוי של 75-95%. ההישנות לאחר הפסקת הטיפול עומדת על עד 40% ואז ניתן לנסות שוב  קורס טיפולי נוסף.  

הטיפול התרופתי כולל הורמון סינטטי תחליפי לפעולתו של ההורמון האנטידיורטי (במקרים של ייצור שתן מוגבר במהלך הלילה) נחשב גם קו ראשון במקביל לפעמונית אך עם שיעורי הישנות גבוהים יותר של 60-70% לאחר הפסקת נטילת התרופה. אם יש בעיה בתפקוד השלפוחית כגורם להרטבה ניתן לתת טיפול בנוביטרופן שמשפר את תפקודה ואת הקיבולת שלה.

ככלל, טיפול בזמן, לאחר בירור לא פולשני, ייתן את התוצאות הטובות ביותר. טיפול בבעיה התפקודית (בשלפוחית השתן או בייצור שתן לילי מוגבר או ביקיצה) יגרום להחלמה מהרטבת לילה. 

ככלל, הטיפולים בהתניה או בתרופות מקצרים את הזמן עד להפסקת ההרטבה, יעילים ואינם כרוכים בסיכונים.

ד"ר תומר יצחקי

ד"ר תומר יצחקי

את תחילת דרכי כרופא התחלתי כבר בגיל 5 – עם תכנית הטלוויזיה "החיים"

כבר אז נמשכתי לנושאים העוסקים ברפואה ובגוף האדם, תוך הבנה מיוחדת שלי את התוכן היחסית מורכב של נושאים ברומו של אלו כבר מגיל צעיר. זה המשיך בתכנית טלוויזיה נוספת ER שכולם צפו בה בגלל ג'ורג' קלוני… בזמן שאני צופה בסדרה בשל הבעיות והסוגיות הרפואיות שהיא מציגה, מחכה לרגעים של מקרים רפואיים בין כל קטעי הדרמה האחרים שעוטפים את הסדרה, האקשן במציאת פתרונות מהירים בזמן אמת.

לתיאום עם פגישה וייעוץ עם ד"ר תומר יצחקי M.D

שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

אינסטגרם
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
טלפון
צרו קשר

עזרה שחוזרת לקהילה

בואו לדאוג לעצמכם או לתרום טיפולים לקהילה ועל הדרך לסייע לעסק במילואים.
לנצח את הכולסטרול, הסוכר ולחץ הדם הגבוהים!

רוצים לשמור על בריאותכם מקרוב?

הרשמו לניוזלטר שלנו וקבלו מידע עדכני ומקצועי בנוגע לבריאותכם

שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

פתיחת שיחה עם נציג
שוחחו איתנו
שלום!
נשמח לעזור לך, לחץ/י כאן ליצירת קשר בווטסאפ